#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם אין לו אלא כזית אחד של מצה שמורה?	"הטור הביא ד' שיטות:<br>1) הרי""ף ס""ל שיברך המוציא על מצה שאינה שמורה ובסוף יברך על אכילת מצה על כזית מצה שמורה ואח""כ יאכל מרור וכורך [והקשה הרא""ש א""כ מאי אהני ליה שאכל הכזית שמורה בסוף, הרי אח""כ הוא אוכל עוד מצה שאינה שמורה בשעת כורך ומבטל טעם מצה {אבל משמע דהמרור שאוכל אח""כ אינו מבטל טעם מצה}, והב""י הביא מהר""ן שיש מתרצין שהרי""ף מיירי כשיש לו ב' כזיתים של מצה שמורה]<br>2) הרבינו יונה כתב שיברך על אכילת מצה ויאכל הכזית שמורה בסוף אחר המרור<br>3) הבעל העיטור ס""ל נמי כרבינו יונה אלא דס""ל שיברך על אכילת מצה בתחילה בשעה שאוכל המצה שאינה שמורה<br>4) הרא""ש ס""ל שיברך המוציא ועל אכילת מצה בתחילה ויאכל מיד הכזית שמורה כדי שיאכל מצה לתיאבון.<br>להלכה, פסק המחבר כרבינו יונה שיברך על אכילת מצה ויאכל הכזית שמורה בסוף כל הסדר לצאת בה מצות מצה וגם אפיקומן (מ""ב ס""ק ב')"	סימן תפב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריך לאכול כזית מצה קודם כזית מרור?	"מצינו לעיל (סי' תע""ה סע' ב') מח' כשאין לו כרפס אלא מרור אם יוצא מצות מרור בפעם ראשון או בפעם שני, והמחבר ס""ל דיוצא בפעם שני כדי לקיים מצות מצה ואח""כ מצות מרור, ואפ""ה כאן כתב המחבר דמקיים מצות מרור ואח""כ מצות מצה, ותי' המ""ב (ס""ק ג', שעה""צ ס""ק ב') דהא דאמרינן דצריך לקיים מצות מצה ואח""כ מרור היינו כשיכול לאכול מצה עוד הפעם בסוף ויהא בפיו טעם מצה אבל הכא מיירי כשאין לו עוד מצה ובע""כ צריך לאכול המרור תחילה ואח""כ המצה כדי שישייר בפיו טעם מצה [ואע""פ שמבואר מהרא""ש דמרור אינו מבטל טעם מצה דלא השיג על הרי""ף אלא משום שהוא אוכל מצה שאינה שמורה אחר מצה שמורה ולא מחמת המרור, מ""מ משאר ראשונים מבואר דאינו ראוי לאכול אפי' מרור אחר המצה (ר""י באק)]"	סימן תפב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בכורך?	"מסתימת המחבר משמע דאינו יכול לקיים מצות כורך במצה שאינה שמורה (מ""ב ס""ק ג'), אבל השעה""צ (ס""ק ג') הביא מכמה אחרונים דיכול לקיים מצות כורך במצה שאינה שמורה, וצ""ע לדינא, והערוה""ש (סע' ב') נקט כהאחרונים שיכול לקיימה במצה שאינה שמורה"	סימן תפב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם יש לו ב' כזיתים של שמורה?	"יברך המוציא ועל אכילת מצה ויאכל כזית אחד בתחילת הסעודה ויאכל הכזית שניה בסוף הסעודה לאפיקומן (מ""ב ס""ק ו')"	סימן תפב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם יש לו כזית אחד משומר משעת קצירה ועוד כזית משעת לישה?	"כתב הביה""ל (ד""ה מצה) שיעשה כרגיל ויאכל השמורה משעת קצירה לכזית ראשונה {ונראה דזהו היסוד דכל זמן שיברך על אכילת מצה בתחילת הסדר ראוי לאכול מיד המצה המהודר ביותר}, ומיהו כתב הביה""ל (ד""ה מי) דזהו דוקא אם כולם נעשו לשם מצוה לצאת בה ידי חובתו אבל אם נעשו סתם כתב הפמ""ג (מש""ז ס""ק ב') צ""ע אם יכול לצאת בה ולפיכך כתב הביה""ל דעדיף טפי לשייר מצה אחת מן השלשה לליל שני כדי לקיים בה מצות מצה ויצרף עוד מצה שאינה שמורה ללחם משנה {וכאן משמע דלית ליה להפמ""ג סתמא לשמה, וכ""כ הביה""ל לעיל (סי' ת""ס) בשם הפמ""ג, אבל הביה""ל שם הביא מריטב""א דאמרינן סתמא לשמה, ועי' מש""כ שם דהפמ""ג שם משמע באמת דאמרינן סתמא לשמה, וצ""ע דכאן משמע דלא אמרינן סתמא לשמה}, ולמעשה בדרך כלל כל מצות שלנו נעשו לשמה"	סימן תפב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בחולה שאינו יכול לאכול יותר מכזית אחד של מצה [וכן מי שאין לו עוד מצה חוץ מכזית אחד]?	"יאכל תבשיל תחילה ואח""כ יברך המוציא [בלא {ברכה על} נטילת ידים דאינו אוכל כביצה (שעה""צ ס""ק ה')] ועל אכילת מצה ויאכל הכזית כדי שיאכל על השובע, ואם אין לו יין צריך לקדש ולברך המוציא על המצה תחילה (מג""א ס""ק א', מ""ב ס""ק ו')"	סימן תפב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כיצד ינהג אם יש לו 1) ד' מצות 2) ג' מצות, להשתי לילות?	"1) יאכל שנים בלילה ראשונה, ושתים בלילה שניה (מ""ב ס""ק ז') 2) כתב הרמ""א שיאכל המצה וכורך ואפיקומן מפרוסה וישייר השתי שלימות ללילה שניה [משום לחם משנה], וכתבו האחרונים שבלילה שניה לא יעשה יחץ עד אחר ברכת המוציא כדי שיברך על לחם משנה ואז יבצע המצה קודם ברכת על אכילת מצה [אבל בלילה ראשונה משמע ממ""ב (ס""ק ח') דיעשה יחץ קודם המוציא אע""פ שאינו אוכל מן השלימות, וצ""ע דהפמ""ג לעיל (סי' תע""ה מש""ז ס""ק ה') כתב מפורש דצריך להמתין עד אחר המוציא לבצוע כדי לברך על השלימה, וכן נקט השש""כ (פנ""ה הע' פ""ד), אמנם מבואר בתוס' פסחים (קט""ז ע""א) דיכול לבצוע הכל על הפרוסה וסגי בשני שלימים אצלה ללחם משנה וכמ""ש המ""ב, ואפי' תוס' בברכות (ל""ט ע""ב) דכתבו דבוצע גם על השלימה היינו משום חבילות אבל אינו חושש לבצוע דוקא על לחם משנה (ר""י באק)]. ועוד כתב המג""א (ס""ק ב') דאם אפשר טוב לשייר כזית מפרוסה לליל שני, ואם אדרבה צריך יותר ממצה שלימה בלילה ראשונה יכול לבצע עוד מצה ולשייר לליל שני מצה ופרוסה ויסמוך על השיטות דסגי בזה ללחם משנה ויברך המוציא ועל אכילת מצה על הפרוסה (מ""ב ס""ק ט') {וצ""ב מדוע א""צ לברך על השלימה ועל הפרוסה, וביאר ר""י באק דהכא משתמש בשניהם ללחם משנה ויש לה החשיבות של שלימה, אכן עדיין צ""ב לפי טעמא של תוס' (ברכות ל""ט ע""א) דאין עושין מצות חבילות חבילות}"	סימן תפב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בשנים שהלכו במדבר ומצאו כזית אחת של מצה?	"כתב שו""ת בית יהודה (או""ח סי' נ""ח) כל דאלים גבר, והקשה עליו השע""ת (ס""ק א') הרי הוא מצה גזולה, ותי' דהבית יהודה מיירי במצה של הפקר ואין לשום אחד מהם זכות בה ואז אמרינן כל הקודם זוכה וראוי להדר אחריו לזכות בו, וכן ראינו שבועז אמר לפלוני אלמוני ליקח רות המואביה כדי שימאן הוא ויקחנה הוא ויזכה לשלשלת גדולה ההיא [ואע""פ שאסור לרמות חבירו היינו בממון אבל במצות מותר לרמות כדי שיזכה בה כל זמן שהלה עדיין לא זכה בה, וכן מצינו שהערים יעקב את עשו ליקח הבכורה], אבל במצה של שותפין אסור לחטוף המצה ממנו אלא יעשה גורל או אחד יפייס את חבירו, ואפי' לפי המחזיק ברכה דס""ל דיש חצי שיעור במצות וכמ""ש בריטב""א ביומא (ל""ט ע""א) לגבי לחם הפנים שיש מגיעו כפול, מ""מ עדיף טפי לעשות גורל ואפי' אם אינו זוכה להכזית מ""מ יש לו זכות שהוא גרם להלה לקיים מצות מצה, ודמי ליששכר וזבולון, ופשוט שמצוה בשלימותה של אחד עדיף טפי משניהם מקיימים חצי מצוה, וכ""ש לפי השבות יעקב (ח""ב סי' י""ח) דס""ל דליכא חצי שיעור במצות [ועי' מנ""ח (מצוה י' אות ב') שדן אם יש חצי שיעור במצות]. וכן כשיש כזית וחצי יטיל גורל ואחד יזכה בכזית ואחד יזכה בחצי כזית (עי' ערוה""ש לעיל סי' תע""ז סע' ג') "	סימן תפב סעיף א		
